נחום גוטמן (1898–1980) הוא ממייסדי הציור הישראלי, שיצירותיו הפכו לכרוניקה חזותית של המדינה הצעירה.

הוא הגיע לארץ ישראל כילד וגדל יחד עם תל אביב – העיר היהודית הראשונה שנבנתה על חולות. עיר זו הפכה לנושא המרכזי שלו: שוק הכרמל ההומה, בתים לבנים בסגנון באוהאוס, בתי קפה ערביים ביפו, דייגים על החוף.

סגנונו בהיר, כמעט ילדותי בספונטניות שלו. צבעים רוויים של הים התיכון, קווי מתאר ברורים, שמחה מדברים פשוטים. המבקרים כינו זאת ‘אקספרסיוניזם נאיבי’, בעוד האמן עצמו אמר שהוא פשוט מצייר את מה שהוא אוהב.

מלבד ציור, גוטמן אייר ספרים וכתב סיפורים לילדים – דמויותיו התיידדו עם גמלים, סוחרים והים.

כיום בתל אביב פועל מוזיאון נחום גוטמן בשכונת נווה צדק ההיסטורית – שם אפשר לראות איך נראתה העיר הזו לפני מאה שנה, בעיניו של אדם שאהב אותה באמת.

אמנות ישראלית אינה רק ‘בצלאל’. היא גם אנשים שפשוט הסתכלו סביב ולא יכלו שלא לצייר.